כמה דקות לוקח לילד שלכם למצות פארק?
עשו ניסיון – קחו את הילד (בכל גיל) לפארק, שבו על ספסל והסתכלו עליו.
אחרי כמה זמן בא אליכם הילד ואומר:"אמא, את יכולה לשחק איתי מחבואים?" או משהו בסגנון.
זו היתה החוויה שלי מהיום אחר הצהריים. הלכתי עם הילדים לפארק באחד הישובים ברמת הגולן. פארק חדש, עם מתקנים הכי חדישים ומשוכללים. מינימום מיליון שקל להקימו. ובכל זאת, אחרי 9 דקות על השעון בני בן ה-6 בא אלי ושאל את השאלה...עוד 5 דקות וגם ביתי מיצתה וביקשה להצטרף.
הגנים היום מושקעים, יקרים ומאד, אבל מאד משעממים ילדים. המתקנים סטטיים , ואינם מאפשרים לילדים להפעיל את הדמיון ולאתגר את עצמם.
אז מה עושים?
לנו האדריכלים - מתכננים אחרת, לכם ההורים – מחפשים את הפארקים הייחודיים! פארקים שיש בהם משהו מעבר למתקנים נוצצים. פארקים שמדברים בשפת הילד. או במילים אחרות - גן משחקים טבעי. והפעם, הצטרפה עיריית ירושלים לחלוצים בתחום -
קבלו את גן קצנלסון בשכונת רסקו, ירושלים.
גן קצנלסון היה חורשה ותיקה. רבים עברו דרכה. איש לא שהה. עם זאת, על החורשה עמד אשכול של גני ילדים, בינייני מגורים ובאזור כולו, מה לעשות - חסרים שצ"פים. בגלל רגישות המקום והיותו חורשה פסטורלית משהו, ובגלל בקשת התושבים, שאינם רוצים משהו זר ולא טבעי, פנתה העירייה אלינו ליצירת גן משחקים טבעי.
גן קצנלסון הוא גן טבעי ,חושי, המציע הרפתקאות מהדמיון ומהטבע. הגן נמצא בתוך חורשה קסומה וותיקה, על מדרון מאד משופע, אותו היה צריך להנגיש. כאשר הגענו לגן, לא היו בו מעברים לעגלות, והוא לא נחווה כמעט בשום צורה. גני הילדים היושבים צמוד לו, מעולם לא עשו בו שימוש. תושבי השכונה היו עוברים לידו. לרבים זה היה הגן הנעלם של ילדותם, אך לרוב לא שהו בו אנשים אלא רק עברו דרכו. תושבי השכונה היו שותפים לתהליך מהתחלה. הם הגיעו לפגישות עם המנהל המקומי, הוצגה בפניהם התכנית והם מאד התלהבו.
אחת המטרות החשובות ביותר בגן היתה יצירת מערכת שבילים ואזורי ישיבה, שיאפשרו את הנגשת האזורים השונים. בגן ניתן לנוע לאורך שביל מקיף ללא מדרגות, כך שהורים המביאים את ילדיהם לגן יוכלו לעבור עם עגלה. הגן מאפשר אזורי ישיבה ושולחנות נעימים בינות לעצים.
נחל,כפר אינדיאני, והיסטוריה
מעבר להנגשת הגן, יצרנו במקום אזור טבעי חושי וממערום סלעים ענק שלא היה בו שימוש, נוצר נחל נפלא, ובראשו משאבת מים ידנית, לשימושם של הילדים בשכונה.
המים עוברים בנחל, והילדים סוכרים אותם, או מתבוננים בהם זורמים תחת גשר עליו הם יכולים לעמוד. הילדים שלי, לא הסכימו לעזור את הגן, וכמות ההפתעות והיצירתיות שהנחל הוציא מהם היתה מאלפת. חבורה של 6 ילדים בגילאי 3-11, עמדה, רצה הורידה הרימה ותיעלה מים לאורכו של הציר.
בסוף חיכה להם ארגז חול שקלט את המים, ושאריות המים ירדו לצמחיה שמנגד. לפחות שעתיים שיחקו שם, ורק בגללנו המבוגרים שהיו חייבים להמשיך, הם הפסיקו. לא לפני שהבנות עברו ברחבי הגן, מצאו עלים יבשים על הרצפה בגדלים שונים, ואבנים, והכינו מהם מנדלה נפלאה.
בצידו השני של הגן, נבנה כפר אינדיאני קטן, ובו 2 ביקתות טיפי וינשוף עץ ענק, עם חבלים לטיפוס. גם על הטיפים מטפסים וביניהם מסלולי שיווי משקל בין בולי עץ. גם את פסלי העץ השונים וכל אלמנטי העץ, עשו סטודיו סטוג'י , ובראשם האמן גיל שדה.
סביב כל אזור המשחק יצרנו שביל חושי, בו על האנשים להוריד נעליהם, וללכת לאורך השביל ולחוש את החומרים השונים.
הגן הקטן הזה מכיל הפתעות קטנות בדמות סלעים הפזורים בגן ועליהם חרוטים זכרונות ילדות של אנשים השכונה מהמקום, צפרדעים ותנינים המקיפים את אזור המשחק של הכפר האינדיאני, גם הם מעשה ידי גיל וסטוג'י.
הגן קרוי על שמו של היוצר, המחזאי והמשורר יצחק קצנלסון, אשר נרצח בתקופת השואה ע"י הנאצים. חלק ממטרת הגן היתה להנציח את זכרו, והשלט המציג את שמו ואת אחד השירים שכתב "גינה קטנה", אמור בימים אלו לקום בגן.