"הטבע הוא חלק מהאנושות שלנו, וללא המודעות וההתנסות במסתורין האלוהי הזה, האדם חדל להיות אדם, כשהפליאדות והרוח בעשב הם כבר לא חלק מהרוח האנושית, חלק מאוד מבשרו ועצמותיו, האדם הופך, כביכול, פורע חוק קוסמי, ללא השלמות והיושרה של החיה וללא זכות האבות של בן אנוש אמיתי." (הנרי בסטון, 1971)

 

ביופיליה היא הדחף האנושי הטבוע בנו להזדהות ולהתחבר עם הטבע. התיאוריה הוצגה על ידי החוקר אדוארד א' וילסון בספרו 'ביופיליה' (1984).  המונח "ביופיליה" פירושו "אהבת חיים או מערכות חיים". השייכות העמוקה של בני האדם עם צורות חיים אחרות והטבע בכללותו נטועה בביולוגיה שלנו והיא ממשיכה להיות קריטית עבור התפתחותינו ובריאותינו הגופנית והנפשית גם בעידן המודרני. הרעיון של ביופיליה מקורו בהבנה של האבולוציה האנושית, שבה יותר מ -99% מההיסטוריה האנושית שלנו התפתחנו ביולוגית כתגובה מותאמת לכוחות ותופעות טבעיים ולא מלאכותיים. הסביבה שאנו רואים אותה היום כנורמלית היא ברובה מקורה מהתקופה הקרובה- גידול מזון בקנה מידה גדול נוצר רק ב -12 אלף השנים האחרונות; המצאת העיר היא בת 6000 שנה; הייצור המוני של סחורות ושירותים, החל לפני 400 שנה; והטכנולוגיה האלקטרונית החלה רק מאז המאה ה 19. הגוף האנושי, התודעה והחושים התפתחו בעולם שסבב סביב תופעות הטבע ולא עולם תוצרת הנדסה והמצאה אנושית.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

מקור: Keller& Calabrese, n.d