בטיחות ונגישות

(נכתב בשיתוף עם יערה בשן חכם)

המציאות שלנו אינה סטרילית, אינה מישורית ואינה נטולת סיכונים. בכל מקום

אשר נלך ישנם סיכונים: רצפה רטובה, אבן בולטת במדרכה, כבישים סואנים ועוד.

המטרה שלנו כהורים ומחנכים היא להכשיר את הילדים לחיים המציאותיים,

לא ליצור עבורם עולם וירטואלי החף מכל סכנה, אלא ללמד אותם להתמודד מול

סכנות סבירות אשר הסיכוי לפציעה חמורה מהן הוא נמוך מאוד. ככל שהילדים

ירבו בהתנסויות המעורבים בהן מידה מסויימת של סיכונים, כך הם יהיו מוכנים

אליהם וידעו להתמודד איתם טוב יותר.

 

מתקני המשחק התעשייתיים, רובם מאוד צפויים. שלבי הסולם במרחקים שווים

זה מזה, שווים ברוחבם ובצורתם, ולמעשה מרדימים את האינסטינקטים של הזהירות.

אלמנטים טבעיים שונים זה מזה בכל פרמטר. לא ניתן למצוא שתי אבנים זהות או שני ענפים זהים, ועל ידי שימוש באלמנטים טבעיים אנחנו חושפים את הילדים למגוון צורות המתרגלות את הזהירות ואת תשומת הלב לפרטים הקטנים.

הנפילות הן הסיבה העיקרית לפציעות בגני המשחקים הסטנדרטים והן מהוות כ- 75% מהפציעות שנזקקו לטיפול רפואי.

נתונים מקנדה מצביעים על כך ש- 29,000 ילדים מתחת לגיל 15 שנים, יקבלו מדי שנה טיפול בחדר מיון בבית חולים עקב פציעות בגני משחקים סטנדרטים. ילדים בגיל 5-9 שנים הינם בעלי הסיכון הגבוה ביותר להפצע, ופגיעות הראש מהוות 15% מכלל ההפניות למיון בעקבות פגיעות בגני משחקים.

 

לעומת זאת, בגני המשחקים הטבעיים נעדר אלמנט הגובה והודות לכך גם לא תהיינה נפילות מגובה, כך שאחוז פציעות מאוד גדול עשוי להמנע כתוצאה ממעבר לגני משחקים טבעיים.

 

הערכה וניהול סיכונים בגן

ישנם תחומים הדורשים ידע טכני ומומחיות ספציפית כמו למשל בבדיקת חוזק של מבנים, הגיינת המים בבריכה האקולוגית, לכידות ראש במתקני משחקים או מבנים שנבנו בתוך עצים, אבל במקרים רבים אחרים כשרוצים לבדוק את הבטיחות, לא נדרשת מומחיות כזו וההחלטות יכולות להיות מבוססות על הנסיון היומיומי, על מיומנויות ועל ידע. סיטואציות שונות דורשות רמות התמחות שונות.

פיצוי סיכון (Risk compensation) היא תאוריה אשר טוענת כי אנשים בדרך כלל מתאימים את ההתנהגות שלהם בתגובה לרמה הנתפסת של הסיכון. הם הופכים זהירים יותר כאשר הם חשים סיכון גבוה ופחות זהירים אם הם מרגישים יותר מוגנים.

כך, אם נצא החוצה ברגליים יחפות, נסתכל על מה אנו דורכים, אך אם נצא עם נעליים לא נסתכל למטה לשביל ולא נקדיש תשומת לב למקום שעליו אנחנו דורכים.

 

 

ילדים צריכים לדעת ולבחור מקומות מרגשים לשחק, שבהכרח אומר שמעורבים

בהם מצבי ניהול שמטבעם מסוכנים. ניהול סיכונים באזורי משחקים כרוך באיזון

בין סיכונים לתועלות.

מאחר והסיבה למתן הזדמנויות משחקיות היא התועלת שלהם לילדים,

נקודת ההתחלה והשיקול החשוב ביותר להערכת הסיכונים ולקבלת החלטות, הם הבנה של היתרונות שמציע המשחק.

 

התקן וגן המשחקים הטבעי

כיום, התקן הישראלי מתייחס ברובו לתקן האירופאי, מאמץ אותו, ולעיתים גם מוסיף עליו, בהתאם לנתונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים פה בישראל. התקן האירופאי, אינו מתייחס באופן ספציפי לגן המשחקים הטבעי, אבל אומר שכל גן ומקום המשרת ילדים יצטרך לעמוד בתקן האירופאי. אי לכך, הגנים הטבעיים יעמדו גם הם תחת חוקי התקן.

 

חשוב להבדיל בתקן בין אלמנטים פשוטים וטבעיים של בולי עץ אשר לבין האלמנטים המהווים מתקן תקני עם מק"ט. השניים, יאלצו לעמוד בתקן ויחול לגביהם כל חוקי התקן, הנוגעים למפרט החומר, החיבורים והחיבור לאלמנטים אחרים. שאר התיחסויות התקן הן לסביבה, ואלו יוכתבו ע"י עקרונות גן המשחקים טבעי (כמובן תוך התחשבות בחוקי הבטיחות הבסיסי). הראשונים, הינם אזורי משחק, שעשויים אלמנטים טבעיים, ובהם כל אלמנט שונה מרעותו. אי לכך, התקן הסטנסרטי לא יוכל לחול עליהם, (כי כל אחד שונה).

יש צורך ביועץ בטיחות פתוח ראש,שמבין את הרעיון מאחורי, יזרום עם זה, ויעיר באמת רק על דברים חיוניים. הביקורת שלו תהיה תכופה בתכנון ובביצוע.  

  • facebook

© 2017 by NP Design. created with Wix.com