"גן המשחקים הטבעי", כשמו כן הוא- נועד למשחק ועשוי חומרים טבעיים לרוב. עם זאת, ישנם עוד מספר עקרונות שיש לאמץ, על מנת להפיק את מלוא העושר של הגן:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

עקרון א' – שימוש בחומרים טבעיים

חשיבותו של החומר הטבעי גדולה מאד בעיני הילדים ובכלל האדם. חומר טבעי משתנה בהתאם למזג האוויר, עונות השנה, מיקום וכו'. הוא מתאים את עצמו לסביבה, ולא בהכרח מתכלה בקלות. סביבה טבעית צריכה להשתמש בחומרים אלו על מנת ליצר תחושה של טבע וחוץ אמיתיים, ולאפשר לילד להבין את אותם החומרים הקיימים בטבע, ללמוד להתמודד איתם, ולהכירם. החומרים מגוונים מאד וכוללים: בולי עץ, ענפים, סלעים, בולדרים, אבנים, מצעי רסק גזם, מצע אבנים גרוסות, חלוקי נחל, מים, אדמה על כל צורותיה, חול, עלים, ועוד. כל החומרים הנ"ל מהווים תוספת על החשוב מכל – הלא הוא הצומח (עצים, שיחים, בני שיח, ומטפסים), שמהווה את מרכז החוויה והנוף העוטף שקיים בגן המשחקים הטבעי. 

לגן המשחקים הטבעי נכניס בעיקר חומרים טבעיים, אך מאחר ואנו מעוניינים גם ליצור סביבה ירוקה, רעיון המיחזור תקף לא פחות, ועל כן נוכל לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים כגון צמיגים (עדיף לא צבועים), מנהרות ביוב מבטון ועוד. חומרים אלו יוכלו להיות נספחים לגן הטבעי, אך לא הם שיכתיבו את אופיו הכללי ומופעו. 

עקרון ב'- מגוון סוגי משחק

גן המשחקים הטבעי נועד לשרת אוכלוסיה מגוונת של ילדים, הן מבחינת גיל והן מבחינת אופי. רוב גני המשחק היום נותנים מענה חלקי לילדים "פיסיים" בעלי יכולות ואהבה לפעילויות הדורשות פעילות גופנית. עם זאת, גני המשחקים הסטנדרטיים אינם מספקים מענה כלל וכלל לכל אותה אוכלוסיה של ילדים בעלי איכויות אחרות כמו דמיון, יצירתיות, ויכולות ורבליות ולא פיסיות. גן המשחקים הטבעי נועד לתת מענה גם לאוכלוסיה זו, ולהציע משחקים המפעילים את הדמיון והיצירתיות אצל הילד. מענה זה אינו בא להפחית מהצורך לספק אפשרויות משחק מגוונות בתחום הפיסי, שיפעילו את כלל השרירים ויתרגלו אצל הילד את יכולות השיווי משקל, את חגורת הכתפיים, שרירי הבטן, וכמובן יכולת הריצה והכושר הנילווה. דגש רב יושם על משחקים/מתקנים משתנים, ובעלי יכולת ניידות (מתקנים שאינם נייחים). כלומר, משחקים אותם הילד יכול להזיז ולנייד, ובכך "לשים את חותמו" על פני השטח, לשנותו, ולהתאימו לצרכיו. 

עקרון ג' - גמישות: שינוי ואבולוציה

גן המשחקים הטבעי, משתמש בחומרים טבעיים, ניידים, הקוראים לילד לבוא ולחקור, ולגלות את

השינויים שהם עברו. אין מדובר על חומרי פלסטיק לרב, שצורתם, צבעם, ומצבם נשאר זהה לאורך

כל השנה (והשנים). גן המשחקים הטבעי משתנה עם ימות השנה (פרחים, עלי שלכת, פירות,

אזורים רטובים/יבשים, שלוליות חורף, וכו') עם שעות היום (ערפילים, טמפרטורה, לחות, רמת תאורה

, חיות, ועוד), ועם הילדים (העברת אלמנטים ממקום אחד לאחר בגן, הטמנת דברים ומציאתם וכו'. 

עקרון ד' - תכנון לפי "רוח המקום"

כל מקום ואופיו. כשניגשים לתכנון גן המשחקים הטבעי יש להתייחס לרוח המקום, לתחושה אותה הוא

יוצר. פעמים רבות, לא קיים במקום דבר. הזנחה או סתם חוסר תשומת לב הביאה להרס הטבע המקורי

ולהשארת ריק במקומו. במקרים אלו, יש לחפש את הרוח האנושית השורה באזור, או ליצור אופי שייחד

אותו בעתיד בהתאם לרצון המשתמשים. יש שהחצר/הגן ממוקם ע"ג מדרון, יש הנראה כמישורי.

יש אזורים הומים ויש כאלו רגועים ושקטים. חלקם עמוסים עצים כחורשה מהאגדות, ויש ריקים כמדבר.

חשוב מאד לנסות ולקרוא את השפה של החומרים המקומיים, ולדבר באותה שפה. להשתמש בסלעים

המתאימים למקום. עצים וצמחיה מקומית המאפיינת אקלים זה, ותאפשר תחזוקה קלה, ושימוש מותאם במים. 

עקרון ה' – תכנון לטווח גילאים רחב

החצר הטבעית יכולה לתת מענה מגיל חצי שנה ועד גיל 100. ילד רך בשנים יהנה מכלל החושים שניתן להפעיל – חוש הריח (צמחי תבלין), חוש המישוש (אזורי מדרך משתנים), חוש הראייה כמובן ועוד פעילויות גופניות שנועדו לתמיכת גופו וחיזוק שריריו. ילד בוגר ייהנה מהרבה דברים זהים, יוכל להלך בין שבילי הגן ולהנות מהצלילים, המראות, הריח ועוד. הנוער, ימצא לעצמו מענה בפינות זולה, ואזורי ישיבה טבעיים, אזורי טיפוס (קירות או סלעים), וילדים ימצאו שפע של הפתעות בכל פינה בגן. 

עקרון ו'- יצירת סיכונים מחושבים ואתגרים

חצר המשחקים הטבעית, תפקידה לא למנוע סיכונים! תפקידה ללמד ניהול ולקיחת סיכונים בצורה חכמה. ילד צריך לדעת ולהכיר את מגבלותיו, וזאת יוכל לעשות רק ע"י בחינתם ואיתגור יכולותיו. אי לכך, על הילד לקחת סיכונים, ועל החצר לספק אותם בשבילו. על הסיכונים להיות קוהרנטים וברורים, ולא ליצור מצבים מסכני חיים. המשפט המתאים הוא ש"ילד משועמם הוא הילד הכי מסוכן שיש". ככל שנספק לו יותר עניין ואתגרים, כך יחפש לקחת אותם בצורה גלויה ולא באופן שעלול להוות סיכון ממשי לחייו. 

עקרון ז'- מפעיל את מירב החושים

חצר המשחקים הטבעית צריכה לדאוג להפעיל את חושיו של האדם. חמשת חושינו יוכלו

למצוא לעצמם תשובה בשלל המשחקים שהחצר מציעה: חוש הראייה- בצבעי פריחה,

צורות, חומרים רב גוניים,אור וצל, חוש המישוש- בשבילים חושיים עשויים חומרים משתנים,

חוש הריח- בצמחי תבלין, חוש הטעם – בעצים ושיחי פרי, חוש השמיעה- גן צלילים, רשרוש

עלים וכו'. החשיבות היא ביצירת מגוון חומרים בחללים משתנים.

עקרון ח' – בר קיימא

חצר המשחקים הטבעית צריכה להיות בעלת תחזוקה נאותה ולא מורכבת מדי. אי לכך,

מדשאה לא תגזם באופן מוקפד, ועשבים "יורשו" לגדול ולהראות. שיחים לא יגזמו בצורה מסודרת אלא צורתם הטבעית תשמר תוך גיזום לצורך מעבר נוח או טיפול נקודתי. שימוש בחומרים קלי תחזוק כגון אדמה וסלעים, וצמחייה הדורשת השקייה מעטה. שימוש במים ע"י ברז, או משאבה ידנית, ללא צורך במשאבה חשמלית והחלפתה תכופות. בעצם מדובר בגן "נושם" שהטיפול בו אינו מאסיבי, והוא מצליח לשמר את צורתו בעצמו. 

עקרון ט' – שיתוף הקהילה וצרכיה

החשוב ביותר בגן המשחקים הטבעי הוא היכולת לשתף את הקהילה בכל תהליך תכנון החצר והקמתה. על הקהילה לקחת חלק בהגדרת הפונקציות שהיא רוצה בגן, הגדרת האזורים, על כל גיל לאמר את דברו ואת צרכיו, ובעזרת האדריכל לקבוע את אופן ישום הרצונות בשטח. גם בניית החצר היא פשוטה לביצוע בעזרת הקהילה, ואינה מצריכה לרוב יותר מקבלן גמיש (שידאג לחומרים והבאתם, ולביצוע העבודות ה"קשות") ואדריכל מלווה. החשיבות של שיתוף הציבור בשתילה, יצירת שבילי מדרך, גני מוסיקה ופינות קסם, תהווה את ההבדל בין גן השייך וצמח מתוך הקהילה, וישמר כנראה על ידיה אח"כ, לבין גן בשביל הקהילה שעשוי "לנחות" עליה ולא להתאים לה.

​

מטרות

 

1. הנגשת הטבע והחומרים הטבעיים לחיי היומיום של הילדים

2. עידוד הדימיון של הילדים

3. הקטנת תופעות של בעיות קשב וריכוז

4. הפחתת אלימות

5. הפחתת כמות התאונות באופן משמעותי 

6. פיתוח מיומנויות חברתיות, רגשיות, קוגנטיביות ומוטוריות 

7. פיתוח אחריות אישית של הילדים על בטיחותם 

8. תרומה משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים

9. חסכון כספי לרשויות (הן אלו שמתקינות את המתקנים במוסדות החינוך), למשרד החינוך (שדואג לנושא הבטיחות), ולמשרד הבריאות (שפחות ילדים יגיעו עם בעיות בריאות או פציעות)

(נכתב בשיתוף עם יערה בשן חכם)