תארו לעצמכם שבית הספר של ילדכם היה לפתע משנה את פניו – במקום ריצוף אינסופי, מגרשים ואספלט, היו גבעות של דשא, חורשות עצים, מתקני עץ לטיפוס, כיתות חוץ טובלות בצמחיה, נחל עם סלעים וגשרים מעליו, פינות חמד שילד יכול לברוח אליהן, כשהוא רוצה להיות לבד או אזורי מחנה וישיבה עם חברים. בין לבין היו פינות חקר של טבע, מזג אויר, חיות, וצמחים. בעצם – פיסת גן עדן בתוך העיר הגדולה.


עכשיו, דמיינו לעצמכם עשרות כאלו – דמיינו שכל בתי הספר וגני הילדים בעיר, משנים את פניהם לאותה פיסת גן עדן, ויוצרים פסיפס פינות חמד בעיר. פסיפס שלכל ילד יש את האפשרות לבלות לפחות 5 שעות מיומו בתוך הטבע הזה...כי שם הוא לומד, ושם זה ה"בית" השני שלו ושם חובה עליו לבלות חלק משעות יומו. מקום בטבע, שאינו תלוי בהורים שיוציאו לפארק השכונתי המשעמם, ללא תלות בזמן שנותר אחרי שיעורים ואימוני כדורסל.
אז נכון, זה גן עדן פסטורלי לילדים, אבל חוץ מאסתטיקה, מה זה נותן?
זה יותר חשוב מכיתת מחשבים נוספת? כן!
ולמה?...
החצר היא המקום והדרך של הילדים שלכם, להשתפר ולהתגבר על המון דברים. מסתבר, שילד שמבלה שעתיים בטבע כל יום, הוא יותר מרוכז, יותר נעים ונחמד לחבריו וסביבתו, מוציא יותר מרץ, מפעיל יותר את שריריו, מפתח חיסון טבעי לגוף, מעלה את יכולת הקוגניציה שלו והיכולת ליצור לדמיין ולתקשר. יש אינספור מחקרים בנושא. מוזמנים לכל המחקרים אצלנו באתר.

אז איך עושים את השינוי?
חושבים גדול – תוכנית אב, הממפה את כל בתי הספר וגני הילדים שבעיר מבחינת מצב החצר שלהם – התוכנית בוחנת וממפה כל מוסד, על העצים שקיימים בו, השיפועים והטופוגרפיה, הפוטנציאל הפיתוחי, האפשרות להוציא החוצה שיעורים וכיצד, ובעיקר מה השינוי הנדרש כדי לשנות את החצר ל"גן משחקים טבעי". בתי הספר פתוחים אחר הצהריים, כך שכל בית ספר שמשנה את פניו הופך גם לפארק שכונתי נוסף!
זה לא חלום, ולא בשמיים. זה אפשרי. משרד החינוך איתנו! תומך,ואפילו מתקצב בקולות קוראים את השינוי הנדרש. עכשיו זה הזמן שלכם- הזמן שלכם ההורים והילדים לדרוש. הזמן שלכם המורים לידע, הזמן שלכם מנהלי בתי הספר ליזום, אתם בעירייה צריכים לאפשר, ואתה ראש העיר צריך להוביל! להוביל את העיר שלך למהפכה בחינוך, באיכות הסביבה, בחקר ובשביעות רצון. כמה נכון היה אם הייתה תוכנית עירונית לשיקום בתי הספר בעיר מבחינת חזות, טבע, חינוך ומשחק. תכנית שהייתה בתחילה בודקת את המצאי הקיים בעיר, מצבה של כל חצר, ואז מייצרת תעדוף של בתי הספר לפי מצב החצר, והצורך בשינוי וחידוש. אמנם זו תכנית של שנים קדימה, אך היא מאפשרת קידום של כל העיר, מתוך הלב הפועם בכל אזור ושכונה, הלוא הוא בית הספר.

ישנן עיריות שכבר התחילו את התהליך עם בי"ס אחד או שניים, ומספר אשכולות גנים – עיריות שהבינו את החשיבות של הכנסת הטבע והמשחק לחיי הילד – רעננה, כפר סבא, אילת, בת ים, ירושלים, יד בנימין, בצרה, ועוד. אבל עדיין הראייה היא נקודתית. היא חייבת להתרחב ולהקיף את כל מוסדות החינוך בעיר, את כל אזורי השהייה של הילדים.
רק כך תוכלו לעשות מהפך עירוני, רק כך תשנו את התחושה לא של מוסד אחד, אלא של כולם.
הפכו את זה למהפכה הירוקה האמיתית של עירכם, והכניסו את הטבע, המשחק והלמידה לחצרות מוסדות החינוך. הילדים שלכם ירגישו ראשונים את המהפך, אבל הוא ישפיע על כולכם.
