Search
  • Ifat Gal Shpaizman

משהו מדהים קורה כאן- סיפורו של בית ספר שלעולם לא מוותר


בית ספר יסודי גורדון, בת ים

כשבית הספר, משרד החינוך, המנהל, העירייה, המורים, וההורים משתפים פעולה יוצא משהו טוב. משהו ממש טוב. את הקשר שלנו עם בי"ס גורדון בבת ים התחלנו לפני מספר שנים. אחת המורות, הילה שחר שמה, מחנכת בכיתה ו, פנתה אלי, לאחר שהרצתי בכנס ערי חינוך בנושא חצרות טבעיות. היא לא היתה בכנס, אבל שמעה על ההרצאה, ורצתה לעשות משהו אחר בבית ספר שלהם. נפגשנו. הילה, המנהל שלומי צן, ואנוכי. היתה פגישה מעניינת בה החלטנו על התחלת תהליך ליצירת תוכנית אב רעיונית לחצר ביה"ס.

מצבו הראשוני של בית הספר כאשר הגעתי אליו היה מדכא. חצר עצומה בגודלה, כולה אספלט אחד ענק. אבל ענק!!! מקלט באמצע, תקוע כמו פיל לבן, ומספר עצים בודדים מצליחים בקושי להצל על המרחב העצום של הריצוף. כל הילדים עושים דבר אחד בהפסקה – כולם משחקים כדורגל. לא מפליא במיוחד, מאחר ולא היה להם בדיוק הרבה

אלטרנטיבות. מאחורי המבנה המרכזי, יש חצר נוספת, קצת קטנה יותר,מגרש כדורסל, עוד אספלט, אבל שם דווקא השאירו קצת אדמה. ושם בין המעט שיחים נמצא ילדים מסתתרים, שם ליד בריכת חורף מגודרת, נמצא מספר בנות שרוצות לגעת באדמה ובירוק.

מנהל ביה"ס, שלומי צן

בית הספר במצבו הראשוני

כסף לא היה

מאחר ואני שותפה בארגון IPA, ארגון שכל מטרתו לקדם את זכותו של הילד למשחק, החלטנו כי בגלל מצבו הייחודי של בית הספר – בית ספר שבו 60% מהילדים הם עולים חדשים, דוברי 4 שפות שונות, המשחק הוא קריטי לצורך תקשורת בסיסית ביניהם, וביניהם למורים. הבנו ביחד כי החצר תוכל לשפר באופן משמעותי את מצב התלמידים ואיכות חייהם, ורמת הלמידה תוכל אף היא להיתרם מכך. התחלנו תהליך ארוך, שחלקו הראשון היה בהתנדבות (בגלל המחסור בכסף).

התהליך, כפי שאנו עושים בכל בית ספר, כלל 4 שלבים :

הראשון – הצגת הנושא פני ההנהלה וקבלת ברכת הדרך לרעיון חצר המשחקים הטבעית;

השני – שיח עם המורים (מאחר והילה בעצמה פנתה אלי, והיינו בלחץ של זמן, המורים נכנסו בהמשך התהליך);

והשלישי – שיח עם ההורים. כאן נעשתה מצגת בו הוצג הרעיון בפני הורי בית הספר, ואלו נתנו את חוות דעתם, רצונותיהם, והסכמתם לרעיון המוביל.

הרביעי – יום חצר עם התלמידים

יום זה היה יום מופלא ורצוף חיוכים והצלחות. היום החל כאשר כל שכבה שמעה הרצאה קצרה ש"פתחה להם את הראש" לרעיונות לא סטנדרטיים, ההרצאה כמובן הותאמה לגילם של הילדים, והם היו שותפים נלהבים בה. לאחר מכן, הונחו 15 קופסאות שעל כל אחת תמונה אחרת עם פינה ייחודית שעשויה להיות בחצר – מתקני חבלים, מערות, נחל מים, גינת ירק ועוד. כל ילד קיבל 3 פתקים, והתבקש להכניסם לתוך התיבה שהוא הכי רוצה שתהיה בחצר. לאחר מכן, נכנסו התלמידים לכיתות, והם יצרו תוכנית כיתתית לבית הספר (שוב, כל תוכנית נעשתה בהתאמה לגיל). הילדים ציירו, הדביקו והביעו את דעתם במשותף.

התלמידים מצביעים

פתק עם רעיון שכתבו ביחד קבוצה של תלמידים

התלמידים מכינים תוכנית לחצר

מאותו היום והלאה, כל פעם שנהגתי להגיע לבית הספר, היה ניגש אלי לפחות תלמיד אחד ושואל מתי תהיה החצר. עברה שנה. יש בעייתיות בלהבטיח לתלמידים משהו, כשאין עדיין כסף למימוש

אז מנסים לעשות פרויקטים קטנים, והילה מצליחה להביא אמן שעושה להם תמנון מקסימים עם אותיות הא-ב , והילדים מוצאים עוד פינת נחמה ומשחק באזור זה.

אבל אז, שלומי המנהל קובע פגישה עם עיריית בת ים, ולאחר פגישה קצרה, כאשר העירייה מבינה את התהליך שעבר בית הספר, הוחלט על התחלת הקמתה של החצר. הסכום שהעירייה הסכימה לשים היה 200,000 שח. היה ברור כי זה יספיק רק לחלק קטן בחצר, אך זה עדיין הרבה יותר מכלום. עברו עוד מספר חודשים, ויצא קול קורא מטעם משרד החינוך, הקורא לבתי ספר להציג רעיונות לחצרות ייחודיות, תוך מימון 40% של העירייה מול 60% של משרד החינוך.

עכשיו כבר היה סכום ראוי יותר. חצי מיליון יכול לשנות כבר את פני החצר. וכולם ניגשו אל העבודה.

בועדה לבחינת פרויקטים, קול קורא במשרד החינוך

לועדה הגענו עם הרבה מוטיבציה אבל גם חשש. זו אמנם לא הפעם הראשונה שעשינו בית ספר שכזה, אך משרד החינוך עדיין לא תיקצב זאת והכיר בכך. בועדה היו מספר בוחנים, ששמעו, שאלו שאלות, ובדקו את ייחודיותה של התכנית. התכנית שהוצגה התקבלה בפה אחד וללא שום הערות! בוחני התכנית היו כל כך מאושרים מהתכנית שטענו כי זו הפעם הראשון שזה אכן עובר בצורה כל כך חלקה. מי שהובילה את צוות השיפוט ואת הועדה היתה מיקי אריאן כדריה, אחראית על נושא פיתוח החצרות במשרד החינוך. מיקי כבר שנים שמלווה את התהליך של גן המשחקים הטבעי, והנושא נמצא בנפשה כמו גם בנפשנו, ולכן התעקשה לא לומר דבר עד שכל חברי הצוות יאמרו את דברם. אני חושבת שההערה שהכי נחרטה במוחי, היתה דווקא הערתה של היועצת הפדגוגית. היא אמרה, שזו הפעם הראשונה שהיא רואה חצר שפשוט נראית לה כיפית, והיא רוצה בעצמה לחוות אותה. "עזבו אתכם מהכנסת תוכן לימודי לחצר, החצר הזאת תלמד את הילדים פי כמה" וכך יצאה לה התכנית לדרך.

אל התהליך הצטרפה עמותת 'תובנות בחינוך' אשר מלווה את בית החינוך זאת השנה השלישית. יו"ר ועד הפעולה, ברק דותן הצטרף לצוות החשיבה, כמו כן עזר בקיום פגישות מול הרשות העירונית, משקיעים ועד היום העמותה באמצעות ברק מנסה לגייס משקיעים נוספים אשר ייקחו חלק בהשלמת החצר החצר הקדמית והאחורית לידי שלמות.

מסלול שיווי משקל, ואזור המחנה אזור הנחל והמדשאה המרכזית

יוצאים לביצוע

עוד מספר חודשים, והכסף עובר. מכינים סט תוכניות למכרז, ונסגר קבלן. מחליטים על התחלת הביצוע ב-1-7-2017. עיכובים עניינים ודחיות, אבל החצר מתחילה להשתנות. מביעים ערמות של אדמה, מוצא האספלט מחצי החצר. במקומו יהיו אדמה, דשא, סלעים ושיחים. העצים שהיו סגורים במעטה של אספלט יכולים לנשום.

החומרים מתחילים להגיע למקום. הסלעים, חלוקי הנחל, ולבסוף כמובן איש העץ. אמן בזכות עצמו, עמירם בלבה, שיצר את כל עבודות פיתוח העץ – מבתי המחנה, ומסלולי שיווי משקל, ועד לבולים למעקות, לגשרים ולחבלים, והכל בהתאם לפרטים ולהנחיות אדריכליות הנוף של הפרויקט

מוציאים את האספלט, ונותנים לעצים לנשום

בביצוע- האספלט הבולים ואזור הדשא העתידי

הראשון לספטמבר

הגיעה תחילת השנה. בקושי רב הסתיים הביצע, וחלקים נרחבים נותרו באוויר. הביצוע עדיין לא הושלם. אבל החצר עמדה ברוב פאר והדר, וקלטה את תלמידי בית הספר. קשה לתאר את האושר שהיה בחצר. לצערי, רק שמעתי עליו, כי שהיתי בחו"ל בתקופה זו. אבל ראיתי הכל מהתמונות. כמה אושר. כמה עניין. עכשיו לך תכניס את התלמידים לכיתות...

כבר הלכתי לבקר מאז בבית ספר. דיברתי עם המורות, והביקורות הן מדהימות. אחת המורות מספרת שרמת הלחץ והעצבנות שהיתה באוויר ירדה פלאים. הכל נרגע. "אין לי מה לעשות בהפסקה. הילדים כל הזמן עסוקים" גם שלומי, מנהל בית הספר, מדווח על שינוי אדיר באווירת בית הספר. הוא מאושר מהשינוי, ורק מקווה להשלמת הפרויקט.

עוד קצת, ומסיימים יפה

נותרו עוד מעט דברים. אבל חשובים. תיקונים שצריך לעשות, השלמות. עמוד מרכז העולם, שיראה לילדים היכן הם ממוקמים גיאוגרפית יחסית לשאר העולם. שולחנות שחמט, באזור הדיאלוגי, עמדת כדורסל, כי גם זה קריטי, לא רק טבע, ובעיקר עוד שיחים וגינון ועוד.

זה יקרה, אין לי ספק בכך. אם הקבלן לא יעשה את זה, העירייה תעשה את זה, ואם העירייה לא תעשה את זה, מנהל בית הספר המדהים הזה, הילה המורה, וחבריהם, ימצאו את הדרך וישלימו את העבודה. ככה זה, כשלא יודעים לקבל לא, ופשוט עושים.

עוד חוויה מסתיימת, והבאות יוצאות לדרך...בית ספר אוסישקין כפר סבא, בית ספר תל"י רעננה, בית ספר 'מסילות' בת ים, מרכז מדעי ואומנויות יד בנימין, גני ילדים בבצרה, בית ספר 'חופי הגליל', בתי ספר באילת ועוד ועוד....

בואו והצטרפו למהפכה!


2,408 views
  • facebook

© 2017 by NP Design. created with Wix.com