Search
  • Julie Levy Peled

הבניין הופך לחוץ


אחד השינויים החשובים שנדרש מתכנן ירוק לבצע הוא שינוי תפיסת עולם בנוגע לאופן העבודה. בניה ירוקה אינה רק הטמעת של אספקטים ירוקים כאלו או אחרים, בניה ירוקה היא שינוי בתהליך העבודה של מתכננים. תכנון ירוק עוסק גם באיכות תהליך התכנון. תהליך התכנון מורכב מעבודת צוות ותהליך תכנון משולב כמו גם עבודה רב תחומית רחבה.

בפוסט זה אתייחס לנקודה אחת מיני רבות בנושא זה והיא תכנון נכון של הקשר בין המבנה וסביבתו הקרובה והרחוקה וכיצד תכנון ביופילי עם עבודה נכונה של שיתוף פעולה הדוק מתחילת התהליך בין אדריכל המבנה לאדריכל הנוף משפיעה על איכות התוצר התכנוני.

תכנון ביופילי מזהה כי יש לחשוב בצורה שונה ורעננה על הקשר בין פנים המבנה והחוץ הסובב; החללים הפנימיים חייבים לתקשר עם החללים החיצוניים; קירות-תקרות-חלונות ובעיקר דלתות. לעיתים קרובות מדי אנחנו מופתעים לרעה מבניינים שמתוכננים ללא חשיבה על חווית הקשר חוץ- פנים. עיצוב ברוטלי שמבטל לחלוטין את המעבר הפיזי כמו גם הקשר הויזואלי אל הרחוב או הגן, שמונחה על ידי קו עיצובי אופנתי של פתחים מחוררים/חריצים/חרכים או כל צורה אחרת שנועדה ליצור עניין קומפוזיציוני אבל יש לו קשר קטן עם הטבע והחיים המקיפים את הבנין.

Renovation and Extension At St Monica's College / Branch Studio Architects

מקור Nils-Koenning

אחד העקרונות הבסיסיים בתכנון ביופילי הוא החשיבות של נוכחות ישירה, פיזית ומשתנה של הטבע במרחב או בחלל. על המתכננים הביופיליים להגדיר את רמות החיבור בין המבנה והחוץ בהתאם להקשר הסביבתי, תפקודי ותרבותי, אך בסיס החשיבה צריך להיות תהליך עיצוב מודע לחיבור מקסימלי, דרך גישה לתצפית ומבט, לאור יום, שמש, אויר צח, נוחות אקלימית, קשר לחללים ולהתרחשויות בחוץ, מרחב, עונות השנה, מזג אויר, קולות הטבע, ריחות החוץ, וחיי הטבע בחוץ. החלונות מחברים את דיירי המבנה עם העושר החיצוני שהוא קריטי לבריאותם, הם מאפשרים את הקשר והמגע עם הפעילויות הקורות בקהילה. Loftness & Snyder, (2008) מביאות במאמר פרי עטן דוגמא ממחישה. דמיינו הם אומרים 3 בתי קפה שונים: האחד בית קפה אשר אין בו חלונות או יש לו חלונות כהים ואטומים לרחוב, בית קפה שני שיש לו חלונות שקופים אך הם אינם ניתנים לפתיחה ובית קפה שיש לו קיר זכוכית שמתרומם עד לתקרה כך שההפרדה בין החוץ לפנים בעצם מבוטלת. איזה מבתי הקפה מעודד את רוח הקהילה, איזה מעלה את רמת הבטיחות של ההולכים ברחוב?, איזה מקנה ליושבים בו תחושת שייכות וחיבור לסביבה ולקהילה, איזה מהם מאפשר גישה לעושר האורבני או הטבעי של מראות, צלילים, ריחות ופעילויות? התשובה לדעתי ברורה.

Loftness Vivian with Megan Snyder, Where Windows Become Doors, 2008

החשיבות לאור יום במהלך השהות במבנה כמו גם החשיבות של אור שמש מובנת היום כבר מאליה, אך יש היום גם קונצנזוס על חשיבות המבט, הנוף והמגע עם הטבע. לדוגמא, קיימים שלל מחקרים המאששים את החשיבות של הקרבה לחלונות והמבט אל הנוף על בריאותנו. עדויות רבות נאספו ונאספות על השיפור המשמעותי שיש לאספקט זה על בריאותנו; לדוגמא החלמה מהירה יותר בבתי חולים, ירידה בימי מחלה לעובדים (ירידה בסינדרום הבניין החולה), העלאת תפוקת העובד, העלאת שביעות רצון הדיירים, ובאופן כללי בריאות נפשית טובה יותר.

הגוף המחקרי הוא רחב ומבוסס מספיק כדי לחייב את המתכננים לקחת את נושא הפתחים כחלק משמעותי במכלול השיקולים. יחד עם עיצוב חכם ויעיל של גודל הפתחים, מיקומם בחזיתות, גובה הפתחים, קווי הראיה, סוג ואיכות המבט הנשקף, התמודדות עם מגבלות של בוהק, חום/קור, רעש, פרטיות, אבטחה וכו'.

Ree Roberts+PartnersRee Roberts+Partners, Horatio Street

Ree Roberts+Partners מקור

Renovation and Extension At St Monica's College / Branch Studio Architects

מקור Nils-Koenning

האתגר הוא אף לקחת את זה צעד אחד הלאה ולא רק לחבר חללים פנימיים לחללים חיצוניים, אלא ליצור אינטרגרציה של העושר של הטבע – צמחיה, אדמה, רוח, צבע, עונות השנה, טקסטורות, ריחות, צלילים, רוח, ועושר נופים ומינים בין הבנין והחוץ. מטרה שיכולה להתקיים רק בעבודה משותפת הדוקה של אדריכלות-אדריכלות נוף-ועיצוב פנים. המטרה היא טשטוש המעבר בין החוץ לפנים. ניתן לממש מטרה זו בשלל אפשרויות. מעבר לנושא החלונות, יש לשאוף כי כאמור, החלונות יהיו נפתחים ורבים מהם יהיו דלתות, היכן שאפשרי יש להרחיב את חללי השהיה והמעבר לחוץ על ידי מרפסות, חצרות פנימיות, מרפסות מקורות, ביתני גזיבו, פרגולות, מעברים פתוחים מקורים, גגות ירוקים ועוד.

St Mary’s Infant School – Jessop and Cook Architects, Oxfordshire, UK

מקור Nikhilesh Hava

St Mary’s Infant School – Jessop and Cook Architects, Oxfordshire, UK

מקור Oliver Heath

פרויקט מרתק, אשר מממש את הטשטוש גבולות הזה הוא בית החולים (Khoo Teck Puat Hospital (KTPH בסינגפור. בפרויקט זה המרחב והנוף הם לב הפרויקט והם יחד עם המבנים מיועדים בראש ובראשונה לרווחת האדם במקום. התחרות לתכנון המקום הגדירה בראש ובראשונה כי המטרה היא לעצב 'סביבת ריפוי' והגדירה 5 עקרונות ביופיליים:

ראיה- גישה ויזואלית לצמחיה ומים

ריח- בחירה של צמחים מדיפי ריח

צליל- צלילי מים זורמים ונשפכים

מגוון- של צמחים, ציפורים ופרפרים

קהילה- מרחב ציבורי שיהיה ממוקם בתוך מרחבים ירוקים-כחולים.

הקונספט העיצובי שגיבשו הצוות הזוכה בתחרות CPG Consultants מבוסס על חצר מרכזית בצורת V. החצר נפתחת צפונה ומכניסה משב רוח שראשיתו מעל מאגר השהית מי נגר סמוך לאתר בית החולים. כדי לנצל את זרימת האוויר הטבעית הזו, המעטפת של הבניינים היתה צריכה לאזן בין חדירות וצל, כאשר המטרה היא שהחולים יוכלו לגשת לאור טבעי, למשבי הרוח הקרירים, למבטים לנוף מבלי להסתכן בבוהק השמש או כניסת הגשם.

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור RMJM

מה שהופך את העקרונות האלו למרחב עובד הוא החצר הירוקה. החצר מעוצבת כמו יער. היא מכילה אלמנטים של מים עם מינים אקווטיים ומיני יבשה, המושכים ציפורים ופרפרים. הצמחייה מטפסת למפלסים העליונים של המבנים, יורדת לחצר שקועה פתוחה אל השמים, ויוצרת את הרושם של אדריכלות שהיא שקועה עמוק בתוך גן. במפלסים העליונים בקרבת חדרי האשפוז, צמחים מדיפי ריח מביאים את חווית הטבע ישירות למיטת החולה.

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור RMJM

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור RMJM

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור International Living Future

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור Human Spaces

Pinterest מקור Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור Pinterest

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור Madam Butterfly

היחס בין גודל המגרש לשטחים הצמחיים- אינדיקטור לכמות הירוק בפיתוח- הוא 3.92; כלומר, השטח הכולל של הצמחייה האופקית והאנכית המשולבת הוא כמעט פי 4 משטח הקרקע שעליו יושב בית החולים. זהו יחס מדהים בהתייחס לסביבה העירונית הצפופה בה נמצא המתחם, בה אחוז השטח הירוק-כחול הממוצע הוא 18%. בין היתר, עובדה זו מתבטאת ברווחה האקלימית במקום המיקרו אקלים של החצר הוא 2 מעלות צלזיוס נמוך יותר מהסביבה מחוץ לבית החולים.

נתון נוסף מעניין הוא היות בית החולים מרחב ציבורי פתוח גם לכל הקהילה בשגרת היומיום, לא רק האוכלוסיה שמבקרת למטרת שירותים הרפואיים. 40% מכלל המרחבים במתחם פתוחים לציבור באופן חופשי. בית החולים מעודד זאת, בראותו את תפקידו כמחנך לבריאות הציבור. והציבור אכן מגיע. במקום מתקיימות פעילויות קהילתיות כגון ריקודים, טאי צאי, זומבה. מתנדבים, מטפלים בגנים החקלאיים על הגגות לצד צוות הגינון של המקום ועוד. דרך אגב, תוצרת גנים אלו מגיעה למטבח בית החולים ומספקת חלק מאספקת המזון במקום.

ב 2005 באמצע תהליך התכנון, צוות בית החולים הרחיב את 'טביעת הרגל' הכחולה-ירוקה של המתחם על ידי 'אימוץ' המאגר הסמוך. המאגר הפך לפארק , המשרת מיני אוכלוסיות מבית החולים ומהשכונה. כעת המרחב הירוק-כחול גדל ב 400%.

Khoo Teck Puat Hospita,Yishun, Singapore מקור Human Spaces

בית חולים KTPH אהוב מאוד על ידי הצוות והמבקרים. זהו נתון העולה באופן עקבי בסקר השנתי שמשרד הבריאות הסינגפורי מבצע בכל בתי החולים בסינגפור. תוצאות המחקר לשנת 2016 מראות כי העדפה זו, קשורה גם לאיכות המרחב והחלל הביופילי.

מאמר זה הוא הראשון מסדרת מאמרים שנכתוב בנושא. המאמר הבא יעסוק בנגישות לטבע.

#גןהמשחקיםהטבע #ביופיליות #שנהחדשה #אדריכלותנוף #תכנוןחצראלטרנטיבית #שיתוףילדיםבתכנון #תכנוןחצרביתספר #חינוך #גןהמשחקיםהטבעי #ביופילי #גולילויפלד #יפעתגלשפייזמן #תכנוןאורבני #הבנייןהופךלחוץ #טבע

353 views
  • facebook

© 2017 by NP Design. created with Wix.com